על חשיבות המעמד, התארים והכבוד במקסיקו – לקראת רילוקיישן או נסיעת עסקים
“תארים הם חשובים מאד במקסיקו – כל מי שיש לו דרגה מהצבא נהוג לקרוא לו בתואר מייג’ור רב סרן וכדומה. בישראל פחות מתייחסים לדרגות, אבל שם יציינו זאת
להמשך >>“תארים הם חשובים מאד במקסיקו – כל מי שיש לו דרגה מהצבא נהוג לקרוא לו בתואר מייג’ור רב סרן וכדומה. בישראל פחות מתייחסים לדרגות, אבל שם יציינו זאת
להמשך >>לידיעת היוצאים לרילוקיישן לצ’ילה, לנסיעות עסקים או נסיעות עבודה למדינה, הריבוד החברתי ניכר ובולט בצ’ילה. ברמה התאורטית, הצ’יליאנים דוגלים בשוויון זכויות לכל אחת ואחד. ברמה המעשית, השחורים והצ’יליאנים
להמשך >>התרבות הארגונית בוונצואלה מאופיינת במידה רבה של כבוד לסמכות וצפייה מעובדים לציית באופן מוחלט לממונים ולבעלי דרגות בכירות בארגון, גם כשאלו טועים. “מלה של מנהל זאת מלה. יש
להמשך >>“האדון נקרא סניור והמשרתת נקראת מוצ’צ’ה.” בגואטמלה קיימים פערים גדולים בין המעמדות, יותר מאשר בכל מדינות אמריקה הלטינית, והריבוד החברתי מתאפיין בחלוקה מאוד לא שוויונית של עושר וכוח.
להמשך >>דיוק בזמנים אינו נשמר בחיי היומיום, אך קיים ניסיון להקפיד עליו בפגישות עסקיות עם עמיתים זרים. כך לדוגמה, מפעלי ייצור רבים נמצאים בבעלות אסיאתית, והמנהלים האסיאתיים רואים בעמידה
להמשך >>“יש שם המון גופים ישראליים בתחומים שונים – תעשיות ביטחוניות, חשמל, נפט, אבטחה ותקשורת, חקלאות ועוד. מרבית הפעילות העסקית הישראלית מצויה במקסיקו סיטי.” “יש ישראלים רבים שעושים שם
להמשך >>פשיעה ושחיתות הונדורס משמשת, בין היתר, נקודת מעבר להברחות סמים. הפשיעה והשחיתות הן אבני הנגף העיקריות שעשויות לפגוע בהתקשרות עסקית בהונדורס. “מלחמות הסמים והכנופיות הביאו את מדינות מרכז
להמשך >>למעמד המקצועי בהונדורס נודעת משמעות רבה. לפחות חבר אחד בצוות המשא ומתן צריך להיות מנהל בכיר. במהלך המפגש למשא ומתן יש להדגיש את הכשרתם, השכלתם והתארים של כל
להמשך >>המנהל הארגנטינאי מרחק סמכות בולט – המנהל הארגנטינאי שומר על ריחוק מכפיפיו, ומנהיגות נתפסת פעמים רבות כעליונות. קבלת החלטות מתבצעת בקרב הדרגים הגבוהים כלפי מטה. התמיכה של הדרגים
להמשך >>בשנת 1941 איבדה אקוודור כמחצית משטחו של האי לפרו (החלטה שזכתה לתמיכתן של ארצות הברית, ארגנטינה וברזיל), וכך הפכה לאחת המדינות הקטנות בדרום אמריקה. המתיחות בין שתי המדינות
להמשך >>