רילוקיישן לאיטליה – על תהליך המשא ומתן
“הכל מתקדם לאט ובנוי על קשרים בינאישיים. נדבר עכשיו אבל נעשה עסקים בעוד שלושה ימים.” “הפתיחות הבסיסית חשובה להם.” “שלבי המשא ומתן אטיים.” “הסמול-טוק והקטע החברי חשובים מאוד.”
להמשך >>“הכל מתקדם לאט ובנוי על קשרים בינאישיים. נדבר עכשיו אבל נעשה עסקים בעוד שלושה ימים.” “הפתיחות הבסיסית חשובה להם.” “שלבי המשא ומתן אטיים.” “הסמול-טוק והקטע החברי חשובים מאוד.”
להמשך >>קיימים מחקרים המעידים כי אחוז האמריקנים הנכשלים בתפקידי רילוקיישן גבוה מאחוז המוצבים ממדינות אחרות בעולם הנכשלים בתפקיד. אחד ההסברים לכך הוא מיעוט ההדרכות להקניית שפה אשר מספקים הארגונים
להמשך >>מצד אחד האיטלקים הם מאד חברותיים ומשפחתיים ומעדיפים להיות חלק מקבוצה ומרביתם שונאים להיות לבד, מצד שני אינדיבידואליזם הוא ערך מאד חשוב בעיניהם. כלומר הם רוצים שיתייחסו אליהם
להמשך >>מספרת מוצבת ברילוקיישן לאיטליה: “במהלך העבודה ישראלים יכולים לאכול ליד המחשב ולשתות קפה. אצל האיטלקים אין דבר כזה. הם בוודאות יעשו הפסקת צהרים מסודרת שתהיה על חשבון שעות
להמשך >>מספר מוצב ברילוקיישן לאיטליה: “אם נוסעים אחרי אוטו באיטליה ניתן לראות מתי הנהג מדבר. המון תנועות ידים…” “המון תנועות גוף ולכל אחת מהן יש משמעות אחרת” “הם מרבים
להמשך >>דחיית תשלומים נפוצה ביותר באיטליה. לא מעט חברות מערביות מתלוננות על מנהג התשלומים הדחויים – חברות איטלקיות דוחות העברת תשלומים על בסיס של 60 עד 120 ימים, שבסופו
להמשך >>אם נדבר עם ישראלים השוהים ברילוקיישן לאיטליה נשמע מהם חוויות כגון אלו: “הכנתי ארוחת ערב לחבורה איטלקית והם לא נגעו בכל מה שנראה להם לא מוכר, אלא רק
להמשך >>החשיפה לתרבויות עבודה שונות אינה קלה ודורשת הבנה ובקיאות במנהגי המקום. לא מעט עסקאות נכשלות על רקע חוסר הבנה בתרבות הניהולית עמה עושים עסקים. אחד הקשיים נוגעים לתפיסות
להמשך >>ארגונים המבקשים לפעול מחוץ לגבולות מדינתם לדוגמה להקים סניפים בחו”ל, נדרשים להעסיק עובדים מקומיים תושבי אותה המדינה בה הם מתעתדים לפעול. לצורך כך עליהם להבין את יחסי ההנהלה-עובדים
להמשך >>היכן המו”מ מתנהל בקשיחות? לדוגמה ב: אוקראינה – פשרה נתפסת כחולשה והם ינסו להימנע ממנה. גרמניה – פשרה עלולה להיתפס ככישלון. פינלנד – יכולים להודיע “ששברו את הכלים
להמשך >>