רילוקיישן – ד”ר חנה אורנוי בתוכנית “סדר יום חדש”
ד”ר חנה אורנוי מספרת על הקשיים והאתגרים הניצבים בפני משפחות שעוברות לחיות בחו”ל במסגרת תהליך רילוקיישן ולמה רבים מהמעברים האלו נגמרים בכישלון.
להמשך >>ד”ר חנה אורנוי מספרת על הקשיים והאתגרים הניצבים בפני משפחות שעוברות לחיות בחו”ל במסגרת תהליך רילוקיישן ולמה רבים מהמעברים האלו נגמרים בכישלון.
להמשך >>עובד העומד בפני החלטה על יציאה לרילוקיישן או לשליחות מודע לקשיים או לבעיות העלולות לעמוד בדרכו, ומובן שגם בפני בני משפחתו. בעל החיים שלנו הוא חלק אינטגרלי ממשפחתנו,
להמשך >>“נכנסתי למשרד הקטן, התיישבתי ליד שולחן הדיונים והמתנתי. הבחור שאסף אותי בכניסה וליווה אותי למשרד התיישב מולי. באיחור של עשר דקות הבנתי שהבחור המלווה הוא מנכ”ל המחלקה הכלכלית
להמשך >>שני לוטן כתבה על חוויותיה של מיכל חברתה הנמצאת ברילוקיישן לארה”ב היינו בהלם כשבבנק לא אושר לנו כרטיס אשראי משום שאין לנו “היסטורית אשראי” בארה”ב. בשונה מישראל, ששם
להמשך >>מה הייתם אומרים לו הציעו לכם לעבור עם המשפחה לכמה שנות שליחות בחו”ל? לפני שאתם קופצים משמחה ואורזים את הילדים והמזוודות, כדאי לשמוע מפי אלה שעברו את תהליך
להמשך >>האם מרחוק הופכים להיות יותר פטריוטים ושגרירים ובעלי תפיסות לאומיות, או שמא דווקא הפרספקטיבה מעניקה תפיסה יותר קוסמופוליטית ומובילה ליותר ביקורתיות כלפי ישראל? ומה קורא כששבים ארצה? להלן
להמשך >>ראיון שנערך עם אריאל אבוטבול ועדי מיארה ברדיו החינוכי, כאן 11- בעקבות חווית הרילוקישן של אריאל בהיותו נער אנא ספרי לנו בקצרה על הספר שכתבת “דברים שרואים מכאן
להמשך >>משפחת שוורץ מונה ארבע נפשות: הגר, גלעד ושני ילדיהם: עופרי ועידו. המשפחה שהתה בבוסטון במשך 3 שלוש שנים. גלעד שוורץ קיבל את ההצעה כשנה לפני מועד הנסיעה, ובמקור
להמשך >>אור רודניק שהה עם הוריו בקנדה במשך שנתיים. בחודשים הראשונים לשהות הוא כתב יומן שאותו הוא מכנה בשם “צ’אק היקר”. היומן הכתוב במשפטים קצרים, מתאר בצורה אותנטית תהליך
להמשך >>העיתונאית והסבתא עדי כץ מראיינת את ד”ר חנה אורנוי האם תומכים בהחלטה של הילדים לעבור מדינה? מה עושים כשנדרשים להפוך לאופר של הנכדים? האם שיחות בסקייפ מספיקות כדי
להמשך >>